פוסט חמישי - את השאלות הגדולות לא אפתור לעולם

*

את השאלות הגדולות לא אפתור לעולם

אחייה איתן  ללא מענה.

לא יהיה.

ואלו שאלות שלא מרפות

ולבטח גם לא ירפו.

עלי ללמוד לקבל את זה בענווה. 

אבל בין הכאן והעכשיו לבין השאלות הגדולות מתקיים תווך שגודלו

אין סופי ובו ניתן לשאול ואף מידי פעם לענות 

  שדה עצום ועשיר להיות בו.

*

גם אם אני לא מבין

אני בורא איזה סוג של יש דקיק

שיש לו צידוק משלו

יש משהו דוחה במילה - קליקה

*

עבודה 

ההשקעה שיש בציור לא משמעותית בפני עצמה.

רק כשזה פוגש ערכים אחרים זה מקבל משמעות.

עבודה אינה ערך עצמאי. 

לא ניתן בלעדיה

*


האופי הציורי שלי מכיל את העמקה והאינטנסיביות שבמיטבה מנסה להמנע מפשרות.

כנראה שזו דרכי לאחוז.

התהום של אופן הפעולה הזה הינה נפילה לנבירה.

ואיבוד זרימה קלה יותר.

רב היוצרים לא זקוקים לזה, יש להם דרכים אחרות. 

אני חייב את זה.

רב האמנים שאני אוהב היו מוכרחים את זה.