אסף רומאנו

פוסט שישי - גיר רך

...

גיר רך,

נושא זיכרון עתיק,

המתפצל

ומתפצל בשנית

במישורי התפנית הריקים,

מונח הכן

כתוש

בגומות קטנות

של עצב

צהוב

דמעות

שרפי הזמן

נוזלות לאיטן

דבשיות

במורדותיך המצולקים,

לוכדות מבלי משים

מזיקי חלוף זעירים,

עושים בנו נקבים

פנים וחוץ

 הגוף הקל,

מתרומם, רועד,

חשוף  בקלונו

ובא

מבעד למעטפת שתיקתו,

גבוה

משידע הרוח

הכול

הכול יותמר

בנגיעת זנב חיית היער

ומלאכת עין הוזה

לרסיסי אמת ואור

מהעבר האחר

כנגד זה

שלווים נחזור

ונאחז ידיים